פסק-דין בתיק ת"א 188322/02

בפני תביעות כספיות הדדיות על סך 48,690 ש"ח  וע"ס 72,890 ש"ח אשר הדיון בהן אוחד והתקיים במשותף בפניי.

התובעת 1 הינה נגריה לרהיטים שהתאגדה כשותפות לא רשומה בין שני שותפיה התובעים 2 ו 3.

לטענת התובעים/נתבעים שכנגד (להלן:"התובעים") התקשרו עם הנתבעים/ תובעים שכנגד (להלן:"הנתבעים")  ביום 15.11.01 להזמנת ארונות מטבח וארון אמבטיה שעוצב נבנה והורכב על ידי הנתבעים לאחר שהתוכניות לביצוע הארונות הוצגו ואושרו ע"י הנתבעים. לטענתם נותר לתובעים כמספר שעות להשלים את עבודותיהם אצל הנתבעים אך אלה מנעו זאת מהתובעים. עוד הם טוענים כי  הנתבעים חייבים לתובעים סך של 31,990 ש"ח. כמו כן טוענים התובעים כי נגרם להם נזק שאינו ממוני בסך של 15,000 ש"ח כתוצאה ממחדליהם של הנתבעים ואובדן ימי עבודה ונסיעות.

הנתבעים טוענים כי במסגרת שיפוצים שערכו בדירתם חפצו להחליף את ארונות המטבח, ארונות חדר האמבטיה ולהוסיף מזנון וכוננית בסלון וכן להתקין תעלה למיזוג אוויר.

הנתבעים נפגשו עם התובע 2 (להלן: "התובע")  וזה האחרון התחייב בפניהם כי יספק להם את המפורט באיכות וטיב גבוהים ביותר. לטענתם התובע הציג בפניהם שרטוטים של העבודות המוזמנות והם שילמו  על חשבון העבודות המוזמנות סך של 23,000 ש"ח כמו כן שילמו סך של 6,500 ש"ח בעבור תעלות המיזוג באמצעות קבלן משנה מטעמו. לטענתם נתן התובע דרור לעצמו עת שבחר את הצבע והגוון המדויק של ארונות המטבח ללא התייעצות עימם ומבלי לקבל את הסכמתם. כמו כן, לטענתם, קיימים מספר פגמים בדלתות בארונות ובהתקנת ארונות המטבח.

בנוסף, לטענתם חלק מבעלי המקצוע עבדו בביתם של הנתבעים כקבלני משנה של התובעים והעבודות נעשו תוך רשלנות. לטענתם נוכח העבודה הרשלנית נאלצו הנתבעים להזמין את חברת "קיר קל" אשר הינם קבלני שיפוצים במטרה לפרק את הארונות. הנתבעים בתביעה שכנגד טוענים שנגרם להם נזק כולל של 72,890 ש"ח  המורכב בין היתר מהפסד ימי עבודה, פירוק ארונות מטבח ואמבטיה, רכישת משטח שיש חדש, כיור נירוסטה עוגמת נפש וכן החזרת סך של 23,000 ש"ח אשר שולם לתובעים (הכל בהתאם לפירוט הנזקים שבסע' 21 לכתב התביעה בתיק 20777/03).

התביעה בתיק 16832/02 נוהלה בהליך של "סדר דין מהיר", אך משהועבר גם תיק 20777/03 לדיון בפני ע"פ החלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת שבח מיום 26.5.2003,  נוהלו שני התיקים בפועל, בסדר דין רגיל.

דיון:

בחנתי את טענות הצדדים , חקירותיהם הנגדיות הארוכות, תצהיריהם, חוות דעת המומחה וסיכומי הצדדים וכל אלו הביאו אותי למסקנה כי גרסת התובעים עדיפה עלי מאת גרסת הנתבעים ודין התביעה להתקבל והתביעה שכנגד להדחות, כפי שאפרט להלן.

התרשמותי היא שטענות הנתבעים  נבעו מכך כי  באיזו שהוא שלב התחרטו בבחירת צבע המטבח שהיה כהה לטעמם וניסו לגלגל את האחריות לפתחם של התובעים. 

הנתבעת בס' 13 לתצהירה  טענה כי "לא ראינו את צבע הארונות הסופי עד אשר הגיעו להתקין אצלנו בבית"

בחקירתה מיום 9/9/04 עמ' 15 לשאלת ב"כ התובע המלומד :" הארונות עוד במצבעה- כבר במצבעה את אומרת שידעת שהצבע שבחרת הוא לא מתאים לשיטתך?

ת. נכון"

בהמשך משנשאלה מדוע לא הוציאה מכתב שאינה מעונינת בצבע ענתה:

"שתקתי מכיוון שהתגלגלתי בחוץ לא היה נעים לי לישון אצל הבת שלי בקרית אונו.." (עמ' 15)

התובעת לא הלינה על הצבע ושתקה. אינני  יכול לקבל כתירוץ את  טענתם כי "לא היה לה נעים להמשיך לישון בחוץ"  שכן כבר בשלב זה היה עליה לעצור את העבודה, ולזעוק את זעקתה כנגד הצבע שהתובע בחר "מעצמו" לעבודות נגרות בביתה.

יתרה מזו, הזמנת השיש במטבח נעשתה לאחר שהמטבח התחתון הורכב אצלה. אם הנתבעת לא הייתה מעונינת במטבח לא הייתה מזמינה את השיש, שכן הזמנת השיש באה לאחר הרכבת הארון התחתון שבמטבח. כמו כן הזמנת השיש נעשתה בהתאמה לארונות שנבחרו  ולאחר השקעת  סכום נכבד (12,000 ש"ח).

אם ידעה  הנתבעת כי אינה מעוניינת בארונות בשלב זה וכי בדעתה להחליף  את הארונות, סביר להניח כי לא הייתה משקיעה סכום זה והייתה מסתפקת בשיש פשוט יותר.